חיפוש
  • אייל אורגד

מה אני אוהב בסיפור של ג'סיקה סו?


קודם כל כי זה נראה סתם סיפור שגרתי. צרות של עשירים. לג'סיקה תמיד היה ראש ריאלי. לכן היא נרשמה למתמטיקה. אבל אחרי שנה החליטה לעבור למדעי המחשב כמו רבים אחרים. העניין הוא שמדעי המחשב זה קשה. לא הלך במדעי המחשב. היא הייתה ממש גרועה בתכנות. ממוצע הציונים היה נמוך. בקשות ההתמחות שלה נדחו בזו אחר זו. היא חשבה הרבה: אני לא טובה בזה. מה אני עושה פה בכלל? מה אני עושה פה בכלל?


ואז...

לא אחרי שנה, וגם לא אחרי שנתיים, רק אחרי 3 שנים של התחרבשות וסבל פתאום זה מתחיל קצת ללכת. הדבאגינג מתחיל לזרום. הקידוד כבר לא מבאס יותר אם זה לא עובד בפעם הראשונה. זה מתחיל להיות די נחמד.

בשנה הרביעית התקבלה להתמחות בטויטר. פעם ראשונה עובדת מול בסיס קוד גדול. מתחיל תהליך של התיידדות עם השפה. פתאום ה- version control לא מפחיד יותר. היא מתחילה לחשוב אולי שווה לי להיות מהנדסת תוכנה.

בשנה השישית התחילה התמחות ב- Facebook כמהנדסת תוכנה. הפעם זה הרגיש נכון, וטבעי ומתאים.

והיום ההרגשה שלה היא שלימודי המחשב היו ההחלטה הכי נכונה עבורה.

מה אפשר ללמוד מזה?

שלהיות גרוע במשהו זה מצב זמני.

שאם מתמידים במשהו במשך 6 שנים אפשר להיות מעולים בזה.

ושבתוך כל מתכנת / שף / #פסיכולוג גרוע יש מתכנת / שף / פסיכולוג מעולה שרק מחכה לצאת לחופשי.


אומנם סיפור שגרתי. צרות של עשירים. אבל מה זה, אם לא סיפור של תבנית חשיבה מתפתחת?

קראו את: "כוחה של נחישות" קרול #דווק




6 צפיות0תגובות

ע"י אייל אורגד

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now